ניתן למצוא גורמים רבים המבצעים בדיקות קרינה אלקטרומגנטיות. בניהם חברות, ארגונים מקצועיים ובודקים פרטיים.
יש להקפיד לבחור גורם בלתי תלוי אשר פועל במקצועיות וללא ניגוד אינטרסים.
ידוע כי יש חברות במבצעות בדיקות קרינה בחינם או במחירים נמוכים ביותר, אולם חלקם ממומן ע"י חברות הסלולר או גופים אחרים בעלי אינטרס מובהק בתחום.
אנו ממליצים לא להתפתות למחיר המופחת ולחקור מי עומד מאחורי ביצוע הבדיקה.
כמו כן ישנם בודקים פרטיים שאינם בעלי הסמכה פורמאלית או שאינם משתמשים בציוד בדיקה מתאים.
אנו ממליצים לבחור בודק קרינה מומחה, על הבודק להיות בעל תעודת הסמכה בתוקף מהמשרד להגנת הסביבה וכן להשתמש במכשיר מדידה מקצועי ומכויל - בהתאם לפרטי המכשיר המופיעים ברישיון. יש לשים לב כי ההיתר של המשרד להגנת הסביבה מתחדש אחת לשנה ולכן יש לבחון את ההיתר המוצג ע"י הבודק.
מקורות טבעיים: הקרינה האלקטרומגנטית החושפת את כדור הארץ לכל ספקטרום התדרים האלקטרומגנטיים נובעת ממקורות קרינה טבעיים: השמש, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרוסטטית.
מוקדי שידור: ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה- 20 הביאה לשימוש נרחב בתדרי רדיו לצורכי ביטחון, תקשורת, תעשייה, בידור, רפואה, צריכה ביתית ועוד.
בקרבת שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל וכדומה: קיים שדה מגנטי וחשמלי בעל אפקטים שונים ולא קרינה אלקטרומגנטית.
קרינת הרדיו RF) Radio Frequency) – נחקרת מאז גילוי גלי הרדיו לפני כמאה שנה, ההשפעה היחידה המוכרת כיום היא חימום האזור החשוף.
רמות גבוהות של אנרגיה בתדר הרדיו, הנבלעות על-ידי הגוף גורמות להעלאת הטמפרטורה בגוף. ההשפעות התרמיות (חום) ידועות כמזיקות.
קרינה מרשת החשמל (ELF) – מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על קשר אפשרי בין מגורים בקרבה לקווי מתח לבין עליה משמעותית בסיכון לתחלואה בסרטן ובפרט כמות גדולה של מקרי לוקמיה בקרב ילדים באזורים הסמוכים לקווי מתח של רשת ההולכה הארצית לעומת מספר אזורים בהם רשת ההולכה אינה סמוכה. כמו כן נמצא קשר בין חשיפה לשדה מגנטי וסוגי סרטן אצל מבוגרים.
ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה – 20 הביאה לשימוש נרחב ב: תחנות לשידורי טלוויזיה, תחנות לתקשורת לוויינים, תחנות לרדיו חובבים, משדרי רדיו, מוקדים לשידור סלולרי, שנאים, מכשור חשמלי, קווי חשמל, תחנות השנאה, לייזרים למטרות רפואיות, במופעי בידור, בציוד משרדי.
כמו כן, גם מקורות טבעיים כמו השמש, פעילות אטמוספרית כמו סערות ברקים ופריקה אלקטרוסטטית.
מכשיר נייד/סלולרי הוא טלפון אלחוטי נייד שניתן להפעילו באזורים נרחבים בטכנולוגיה של תקשורת סלולרית. הטלפון הוא מכשיר המשדר וקולט בתדרים של 800 עד כ- 2100 מגה הרץ.
רוב המכשירים משדרים בהספק של 0.6 וואט. קיימות שיטות שידור שונות (אנלוגיות, דיגיטליות וכד'). טלפון אלחוטי-ביתי איננו נכלל בקטגוריה זו, היות והוא משדר בהספקים נמוכים יותר.
ע"י הרחקת האנטנה של המכשיר מראשו של המשתמש, לדוגמא: שליפת האנטנה בזמן השיחה, קיצור משך השיחה , שימוש בדיבורית ברכב, דיבורית אישית או אוזניה, רמקול של המכשיר.
טלפון סלולארי פולט רמות נמוכות של אנרגיה בזמן הפעלתו. התקן שנקבע למכשירי הטלפון הסלולארי נועד להגן על בריאות המשתמשים.
בישראל פועלות שש חברות סלולאריות ומספר חברות וירטואליות נוספות.
לכל אנטנה (ממסר אלחוטי) יש קיבולת מקסימאליות של שיחות היכולות להתבצע באמצעותה בו זמנית ,לכן החברות הסלולאריות הפועלות על-פי רישיון משרד התקשורת, מחלקות את המרחב הגיאוגרפי אותו מעוניינים לכסות לתאי שטח.
בכל תא שטח מקימים אנטנה שמספקת שירות לאותם המשתמשים במכשירי הטלפון הסלולריים שנמצאים בקרבתה, במרחק המספיק לקליטה ולשידור.
ככל שעולה מספר המשתמשים בטלפונים סלולאריים באזור מסוים, עולה מספר האנטנות הנדרש לאספקת הקליטה והשידור.
המשרד להגנת הסביבה אחראי על בדיקת עמידה בדרישות של תחנות השידור בכל הקשור לרמות הקרינה באתר וכן על הסמכת בודקים מקצועיים למדידת קרינות הרדיו.
במפה האינטראקטיבית של אתר המשרד להגנת הסביבה, ניתן לקבל מידע אודות תאריך ההקמה, הפעלה ובדיקה אחרונה של מוקדים לשידור סלולארי ועוד נתוניפ נוספים.
כמו כן אפשר לפנות לרשות המקומית שאחראית על מתן היתר הבנייה למתקן, לחברה הסלולארית המפעילה, וליחידה לפניות הציבור.
עליך לבדוק האם ניתן היתר הפעלה למתקן מהמשרד להגנת הסביבה והאם ניתן היתר בנייה מהרשות המקומית.
על פי תנאי ההיתר שניתן לחברות הסלולאריות, הן מחויבות בביצוע מדידה חוזרת על פי דרישה מקצועית של הממונה על הקרינה במשרד להגנת הסביבה.
גם במקרה של שינוי במשדר. חלק מהרשויות המקומיות דורשות מהחברות הסלולאריות לבצע בדיקות תקופתיות.
עליה לבצע את כל הבדיקות הנדרשות ולפנות לקבלת היתר חדש.
עליך לפנות לחברה הסלולארית האחראית וכמו כן לרשות המקומית.
לעתים רחוקות, אולם הפרעות הנגרמות לציוד אלקטרוני אינן מעידות בהכרח על חשיפה מסוכנת לאדם.
רוב המכשירים המצויים כיום בשוק עמידים בפני הפרעות אלקטרומגנטיות.
פעילותם של מכשירים שאינם ממוגנים עלולה להשתבש, שכן ציוד אלקטרוני רגיש בדרך כלל יותר מבני אדם לרמות קרינה אלקטרומגנטיות, גם אם הן נמוכות מאד.
קצב ספיגת האנרגיה על ידי הרקמה מאפיין את האפקט הביולוגי ומבוטא ביחידות של ואט לק"ג.
רמות גבוהות של אנרגיה בתדר הרדיו, שנבלעות על-ידי הגוף גורמות להעלאת הטמפרטורה בגוף. ההשפעות התרמיות (חום) ידועות כמזיקות ועל כן נקבעו הנחיות ICNIRP הלוקחות בחשבון את רמות האנרגיה המרביות המותרות וכן מקדמי בטחון נוספים כדי להגן מפני ההשפעות התרמיות של קרינת הרדיו.
המלצות אלו מבוססות על ידע רב שנצבר בתחומים האפידמיולוגיים, רפואיים, ניסויים בבעלי חיים ומחקרים שנעשו ברמת תאי הגוף והרקמות. הנחיות אלה אומצו על ידי המשרד להגנת הסביבה. נושא ההשפעות הא-תרמיות (שאינן קשורות להעלאת הטמפרטורה בגוף) נחקר מזה עשרות שנים על ידי מדענים רבים ברחבי העולם. עד כה לא אובחן קשר בין השפעות א-תרמיות לתחלואה.
לא. אנטנות המשמשות לקליטת שידורי טלוויזיה בלבד אינן משדרות קרינה לסביבה.
מתקן אלחוטי המיועד לקליטה ולשידור של אותות בתדר רדיו. כל תחנה מכסה תחום גיאוגרפי הנקבע על-פי הנתונים הטכניים של האנטנה (גובה, כיוון הספק וכד').
המלצות ICNIRP/IRPA קובעות רמות סף (מקסימליות) לקרינה אלקטרומגנטית.
על פי מיטב הידע המקצועי העדכני כל עוד אין חריגה מההמלצות לא נשקפת סכנה לציבור. לכן חייבת כל תחנת שידור לעמוד ברמות הנדרשות ולקבל היתר הפעלה מהמשרד להגנת הסביבה.
קיים סימן אזהרה מפני קרינת רדיו הנפלטת ממוקד שידור. סימן זה חייב להימצא במקום בולט לעין על גבי המתקן/האנטנה.
מרחק זה תלוי בגורמים שונים כמו, הספק השידור, כיוון השידור, גובה האנטנה ונתונים טכניים נוספים על פיהם מחושב המרחק המינימאלי המותר (מרחק סף לתקן).
לכל אנטנה נקבע מרחק ביטחון, זהו המרחק המינימאלי בין המשדר לבין המקום שממנו ואילך רמת הקרינה עומדת בדרישות והגישה אליו מותרת.
מומלץ לבצע בדיקת קרינה רק עם גורם שקיבל הסמכה ושהינו מקצועני ובעל היתר של המשרד להגנת הסביבה לביצוע מדידות,
תקן בריאותי לקרינה במבני ציבור, מוסדות חינוך, מפעלים, משרדים, בתים פרטיים ודירות.
חשוב לציין שחברתנו לא עובדת עם החברות הסלולאריות ואינה מבצעת בדיקות קרינה עבורם.
את בדיקות הקרינה ושכר הבודקים המוסמכים של חברות הסלולאריות מממנות החברות בעצמן.
ביצוע הבדיקות והפיקוח הם תנאי שקבע אגף הקרינה במשרד להגנת הסביבה, לקבלת היתר הפעלה למוקד שידור.
השימוש בטכנולוגיה הסלולארית חדש, יחסית.
המחקרים על השפעות ארוכות טווח של הקרינה האלקטרומגנטית דורשים טווחי זמן ארוכים. המחקרים נערכים עתה וצפויים להימשך גם בשנים הקרובות.
המחקרים נערכים בשלושה מישורים:
מחקרי מעבדה ברקמות/תאים: המחקרים מבוצעים על מנת לגלות את מנגנון הפעולה של הקרינה האלקטרומגנטית בתדרים הרלוונטיים.
אפידמיולוגים: מחקרים המשווים בין אוכלוסיות שונות הנחשפות לרמות של קרינה אלקטרומגנטית.
במחקרים אלה נלקחים בחשבון היבטים רבים, בריאותיים, צורות חשיפה, גיל האוכלוסייה, משך החשיפה וגורמים נוספים, במטרה להגדיר את הגורמים המשפיעים על בריאות הציבור.
מחקרים בחיות מעבדה: המחקרים מבוצעים על מנת לבחון אפקטים על אוכלוסייה בעלת תוחלת חיים קצרה מזו של האדם, ברמת האורגניזם השלם, במטרה לגלות, במידת האפשר ובזמן קצר יחסית, תופעות ארוכות טווח.
מקורות קרינה כגון טלפונים סלולאריים, מוצרי חשמל ביתיים, עמודי חשמל, ארונות חשמל ואנטנות סלולאריות, פולטים קרינה אלקטרומגנטית במספר תדרים המתפשטים באוויר הפתוח ומגיעים בקלות לאוכלוסייה הנמצאת בטווח ההתפשטות.
בתחום תדרי רשת החשמל, קיימים מתקנים חשמליים מסוגים שונים הפזורים סביבנו ומשרתים אותנו בחיי היומיום בכל תחומי החיים, החל בצרכים תעשייתיים ועד צרכים ביתיים פרטיים. המתקנים הללו מהווים מקור לשדות חשמליים ולשדות אלקטרומגנטיים.